חרדה היא תגובה טבעית של הגוף למצבי לחץ, אבל כשהיא מגיעה לעוצמות גבוהות במיוחד ומשבשת את היכולת לתפקד בעבודה, מדובר כבר חרדות קשות. רבים חווים רגעים של דאגה ופחד, אבל אצל אלה שסובלים מחרדות קשות, התחושות האלה מתעצמות והופכות למכשול משמעותי בחיי היומיום, ובעיקר במהלך העבודה, כך שהבנת התסמינים והסיבות לחרדות קשות היא הצעד הראשון בדרך להתמודדות יעילה. מה חשוב שתדעו עליהן? הינה התסמינים, הסיבות ודרכי ההתמודדות עם חרדות קשות.
מהי חרדה קשה?
חרדה קשה היא מצב שבו תחושת החרדה מועצמת מעבר לתגובה הטבעית ללחץ, ובניגוד לחרדה רגילה שחולפת כשהטריגר נעלם, חרדה קשה יכולה להופיע גם בלי סיבה שנראית לעין, להימשך זמן רב יותר ולהתבטא בסימפטומים חמורים שמשפיעים על התפקוד היומיומי.
ההבדל בין חרדה רגילה לחרדה קשה
חרדה רגילה היא תגובה טבעית ובריאה לאיום או לחץ, והיא מסייעת להישאר ערניים ולהגיב במהירות למצבים מסוכנים. לעומת זאת, חרדה קשה מתאפיינת בתגובה מוגזמת שלא פרופורציונלית לאיום האמיתי, ובעוד שחרדה רגילה מתבטאת בדפיקות לב קלות ודאגה זמנית, חרדה קשה מלווה בתסמינים פיזיולוגיים עוצמתיים כמו דפיקות לב מואצות מאוד, רעידות בלתי נשלטות ופחד משתק.
מתי מדובר בהפרעת חרדה?
התסמינים של חרדה הופכים להפרעה קלינית כשהם נמשכים לאורך זמן, בדרך כלל מעל שישה חודשים, וכשהם פוגעים בצורה משמעותית בתפקוד היומיומי בתחומי החיים השונים, כמו בעבודה או בסדר היום בבית. אדם שסובל ממנה לרוב מפתח התנהגויות הימנעות שמצמצמות את העולם שלו.
תסמינים פיזיולוגיים של חרדות קשות
הגוף מגיב לחרדה קשה בשורה של תסמינים פיזיולוגיים שנובעים מהפעלת מערכת "הילחם או ברח", והם:
- תגובות הגוף במצבי חרדה קשים: כשאתם חווים חרדה קשה, הגוף עובר לשלב חירום, והורמונים כמו אדרנלין משתחררים לזרם הדם, דבר שגורם לשורה של תגובות פיזיולוגיות, כמו הזעה מוגברת, רעידות ותחושות של גלי חום וקור.
- תסמינים קרדיווסקולריים ונשימתיים: בזמן התקף חרדה קשה, המערכת הקרדיווסקולרית עובדת בעוצמה גבוהה. רוב הסובלים מחרדות קשות סובלים מדפיקות לב מואצות ותחושת "דפיקות לב בחזה" שלפעמים מלוות בכאבים בחזה שעלולים להידמות להתקף לב. ההבדל הוא שהכאבים האלה חולפים בדרך כלל תוך 20–40 דקות בלי נזק ללב. במערכת הנשימה, חרדה קשה גורמת לתחושת קוצר נשימה, חנק וקושי לנשום באופן רגיל.
- תסמינים במערכת העיכול: מערכת העיכול רגישה במיוחד למצבי לחץ וחרדה, והרבה מהסובלים מחרדות קשות חווים בחילות, הקאות, שלשולים או כאבי בטן עוויתיים.
תסמינים מחשבתיים ורגשיים של חרדות קשות
מעבר לתסמינים הפיזיים, חרדות קשות מתבטאות גם במישור המחשבתי והרגשי שהעמיתים לעבודה לא יכולים לראות. הינה כמה מהתסמינים האלה:
- דפוסי חשיבה אופייניים בחרדה קשה: בזמן חרדה קשה, המחשבות נוטות להיות קטסטרופליות ומריצות את התרחיש הגרוע ביותר האפשרי. "אני עובר התקף לב", "אני עומד למות" או "אני משתגע" הן מחשבות נפוצות אצל אנשים שחווים התקף חרדה קשה.
- תחושות ורגשות נלווים: חרדה קשה מלווה בתחושות רגשיות עוצמתיות, כמו פחד מוחלט, חוסר אונים וייאוש, שהם רגשות נפוצים, לצד בושה והשפלה בגלל חוסר היכולת לשלוט בתגובות הגוף והנפש.
- פחד ממוות או מאיבוד שליטה: אחד המאפיינים הבולטים של חרדה קשה הוא הפחד העז ממוות או מאיבוד שליטה, כשיותר ממחצית מהסובלים מהתקפי חרדה חווים תחושה מוחשית שהם עומדים למות באותו רגע, על אף שאין סכנה רפואית אמיתית.
תסמינים התנהגותיים של חרדות קשות
החרדה באה לידי ביטוי גם בדפוסי התנהגות מסוימים שמשפיעים על אורח החיים שהם:
- הימנעות והתנהגויות ביטחון: אנשים עם חרדות קשות מפתחים הרבה פעמים דפוסי הימנעות, והם נמנעים ממצבים, מקומות או פעילויות שעלולים לעורר חרדה. ההימנעות הזו יכולה להתחיל בדברים קטנים ולהתרחב עד להימנעות מיציאה מהבית והפסקת העבודה.
- השפעה על תפקוד יומיומי: ככל שהחרדה מתעצמת, כך גוברת השפעתה על היכולת לתפקד בחיי היומיום. קשיים בריכוז, בהחלטת החלטות ובביצוע משימות פשוטות הופכים לאתגר יומיומי.
סיבות וגורמי סיכון לחרדות קשות
חרדות קשות נגרמות משילוב של גורמים שונים, ולא מסיבה אחת ברורה. הינה כמה מהם:
- גורמים ביולוגיים ותורשתיים: קיים בסיס גנטי משמעותי בהתפתחות הפרעות חרדה, כך שאנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם הפרעת חרדה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעצמם הפרעה דומה.
- גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים: חוויות חיים, במיוחד בתקופת הילדות, משפיעות על הסיכוי לפתח חרדות קשות, כשטראומות כמו התעללות, הזנחה או אובדן של אדם קרוב יכולות להגביר את הרגישות למצבי לחץ.
- טריגרים שכיחים להתקפי חרדה קשים: מצבים מסוימים יכולים לשמש כטריגרים שמעוררים התקפי חרדה. התקהלויות, מקומות סגורים, נסיעה בתחבורה ציבורית או התמודדות עם סיטואציות חברתיות הם טריגרים נפוצים.
אבחון חרדות קשות
זיהוי ואבחון נכון של חרדות קשות הם צעד חיוני בדרך לטיפול יעיל. כך מאבחנים אותן:
- תהליך האבחון אצל איש מקצוע: אבחון של חרדות קשות מתבצע בדרך כלל באמצעות פסיכיאטר או פסיכולוג קליני, והוא כולל ראיון מעמיק שבו המטפל מברר את אופי התסמינים, משכם, תדירותם והשפעתם על חיי היומיום.
- הבדלה ממצבים רפואיים אחרים: חשוב מאוד לשלול מצבים רפואיים שיכולים לחקות תסמינים של חרדה. למשל, תסמינים כמו דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה וסחרחורות יכולים להיות סימנים להפרעות לב, בעיות בבלוטת התריס או מחלות נוירולוגיות.
דרכי טיפול בחרדות קשות
הטיפול בחרדות קשות משלב לרוב מספר גישות של טיפול בחרדות, בהתאם לצרכים האישיים של כל אדם, והינה כמה מהן:
- טיפול CBT: טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לאחת מהשיטות היעילות ביותר לטיפול בחרדות קשות, כי השיטה הזו מתמקדת בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים ומעוותים שתורמים לחרדה.
- טיפול תרופתי: תרופות יכולות להיות חלק חשוב מהטיפול בחרדות קשות, במיוחד במקרים חמורים, והסוגים העיקריים הם נוגדי דיכאון מקבוצת ה-SSRIs ובנזודיאזפינים לטיפול בהתקפים אקוטיים.
- שיטות הרפיה וטכניקות נשימה: טכניקות הרפיה ונשימה הן כלים יעילים להתמודדות עם חרדה, כשטכניקת "נשימת קופסא" היא יעילה במיוחד להורדת רמות החרדה תוך דקות ספורות.
- שינויים באורח החיים: שינויים באורח החיים יכולים לתרום גם הם להפחתת חרדה. הפחתת צריכת קפאין, פעילות גופנית סדירה ושינה מספקת הם מרכיבים חשובים בהתמודדות עם חרדות.
מתי לפנות לעזרה מקצועית?
היכולת לזהות מתי החרדה דורשת התערבות מקצועית היא קריטית להתמודדות נכונה. הינה המידע בנושא:
- סימנים מדאיגים שמחייבים פנייה מיידית: יש לפנות לעזרה מקצועית כשהחרדה מגיעה לרמה שמונעת תפקוד יומיומי בסיסי, כשהתקפי החרדה הופכים תכופים ואינטנסיביים או כשמתלוות לחרדה מחשבות אובדניות.
- איך לבחור מטפל מתאים? בחירת מטפל מתאים היא צעד חשוב בדרך להחלמה, ולכן חפשו מטפל בעל הכשרה ספציפית בטיפול בחרדות וודאו שהגישה הטיפולית שלו מתאימה לצרכים האישיים שלכם.
התמודדות עצמית עם תסמיני חרדה קשים
לצד הטיפול המקצועי, יש כלים להתמודדות עצמית עם חרדות, והם:
- טכניקות להרגעה עצמית: הטכניקה של זיהוי 5 דברים שרואים, 4 שמרגישים, 3 ששומעים, 2 שמריחים ו-1 שטועמים מחזירה את התודעה להווה ומסיטה את תשומת הלב מהחרדה.
- ניהול סטרס יומיומי: מניעת הצטברות מתח יומיומי היא אסטרטגיה חשובה בהתמודדות עם חרדות קשות, כך שתכנון מראש של פעילויות מלחיצות והצבת גבולות בריאים בעבודה ובמערכות יחסים מסייעים בהפחתת עומס הסטרס.
- בניית רשת תמיכה: בידוד חברתי מחמיר חרדות, ולעומתו קשרים תומכים מסייעים בהתמודדות. לכן, שיתוף אנשים קרובים בקשיים ובחוויות החרדה מפחית את תחושת הבושה והבדידות.
איך לתמוך בקרוב משפחה או חבר עם חרדות קשות?
תמיכה נכונה בסביבה הקרובה היא מרכיב חיוני בהתמודדות עם חרדות קשות, וכך תתמכו בקרובים שסובלים מהן:
- מה לומר ומה לא לומר? בזמן התקף חרדה, יש להימנע ממשפטים כמו "תירגע" או "אין לך ממה לפחד". במקום זאת, אמרו: "אני כאן איתך", "זה יעבור, כמו בפעמים הקודמות".
- סיוע מעשי במצבי חרדה: במצב חרדה אקוטי, סיוע מעשי יכול לכלול נוכחות פיזית רגועה, הצעת מקום שקט ובטוח או עזרה בתרגילי נשימה פשוטים.
לסיכום
חרדות קשות הן אתגר משמעותי, גם במשרד וגם מחוצה לו, אבל עם הבנה, סבלנות וטיפול נכון, ניתן להשיג שיפור משמעותי באיכות החיים של הסובלים מהן. רוב האנשים שסובלים מחרדות קשות שמקבלים טיפול מתאים חווים הקלה משמעותית בתסמינים, אבל חשוב לזכור שההתמודדות עם חרדה היא לפעמים תהליך מתמשך, והמטרה היא ללמוד לחיות חיים מלאים ומספקים לצידה.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
